לפני שנהייתי מטפל

הייתי מטופל.

שנים שניסיתי לברוח.

מבחור צעיר וחברותי עם חלומות מפה ועד סוף העולם, סיימתי את השירות ביחידה מובחרת עם פוסט טראומה מודחקת, מוכחשת ולא מטופלת, עשיתי דברים והתקדמתי עם חיי אבל כל פעם התרסקתי מחדש על הפרצוף וסירבתי להודות שיש לי בעיה.

מסתובב עם חיוך מזויף, מסכות ואין ספור שקרים שיסתירו את ההתקפים, הרעידות והלב הדופק בטירוף באמצע היום.

נופל ומתמכר לסמים, לאפליקציות ולסקס כדי לנסות להשתיק את המחשבות שמטרידות לי את הראש ולא נותנות לי מנוחה לשניה, זורק 'הכל בסדר' לכל עבר אבל חוזר הביתה ומתפרק לתוך דיכאון קיומי אפל וחשוך.

פוזה חסרת אחריות.

לא הפסקתי לברוח.

תל אביב, הייטק, תקשורת, פילטרים של אפליקציות, בעלים של בר תל אביבי וחיי לילה ,מסיבות, סמים, כסף, You name it, מטפס הכי גבוה עד הנפילה הבאה, עד שהגוף קורס והנפש מכבה מנועים בבת אחת.

הפכתי למאסטר בלהסתיר, לתרץ תירוצים ולספר סיפורים לכולם ולעצמי, אבל בפנים? הרגשתי ריקנות, חושך, חוסר מנוחה והתקפי חרדה ודיכאון שגמרו לי את הנפש, ריסקו אותי לקרשים, והביאו אותי למקומות הכי שחורים שיש עד כדי מחשבות אובדנות קשות.

ככה שרדתי 12 שנה, עד שהגעתי לנקודת שבירה אמיתית.

כבר לא יכולתי יותר, וסוף כל סוף עשיתי את הדבר היחיד שהייתי צריך לעשות מהתחלה.

התחלתי לדבר.

על הכל! לקחתי אחריות והסתכלתי לעצמי בעיניים. בהתחלה זה היה מוזר, אפילו מביך, לא ידעתי איך לדבר ולהסביר מה אני מרגיש, שנים של הדחקה ושל “אני בסדר” לא נעלמות ברגע.

אבל לאט לאט, בשיחות, בנשימות, במבט אמיתי וכנה, התחלתי להבין את עצמי מחדש.

הבנתי שאין בושה בלבקש עזרה, שהפוסט טראומה ושאר האירועים המשמעותיים בחיי הם לא חולשה אלא פצע שלא טופל, ושהדבר הכי גברי שאני יכול לעשות עכשיו זה לפתוח את הפצעים כמו גבר כדי לאפשר להם להתרפא ולחזור לחיים שמגיעים לי.

זה לא היה קל, עברתי תהליך ארוך של ריפוי לנפש שלי, אבל תוך כדי שאני מטפל בטראומה שלי הבנתי משהו על עצמי את הדבר החשוב ביותר.

אני רוצה לעזור לאחרים.

הבנתי שאת מה שקרה לי עברו, עוברים ויעברו עוד המון אנשים, ושאני חייב להשתמש בניסיון האישי שלי כדי לעזור לאחרים, אף אחד לא צריך לעבור את מה שאני עברתי אם יש דרכים למנוע את זה..

אז החלטתי ללמוד מהבסיס, להבין את הקשר בין הגוף לרוח.

התחלתי את המסע שלי בלימודי תואר שני בפילוסופיה – כי רציתי להעמיק בנבכי הקיום והסיבה שאנחנו בכלל כאן.

המשכתי ללימודי לוגותרפיה – גישה טיפולית שמדברת על משמעות, על ה'למה' שמחזיק אותנו ברגעים הכי קשים בחיים, ולימודי אימון הוליסטי ברידמן – כדי לקבל כלים פרקטיים של שיקום והתקדמות כחלק ממכלול של גוף נפש ורוח.

חיברתי את כל הכלים המדהימים עם הסיפור האישי שלי, ופשוט התחלתי לעזור.

היום, אני לוגותרפיסט ומטפל הוליסטי מוסמך ופוסט טראומטי לשעבר, שמטפל בחיילים וגברים צעירים עם פוסט טראומה, חרדות, דיכאון ומשברים נפשיים.

אז זה הסיפור שלי.

אבל אם במה שעברתי יש אפילו חלק קטן ממה שאתה עובר היום, אז אחי, הייתי שם, ואני יודע שאפשר לצאת מזה!

תפריט נגישות

השאירו פרטים

ואני אישית יחזור אליך לשיחת היכרות ללא עלות